שם באנגלית: Cardiac CT Angiography
בדיקת CT של הלב, הנקראת לעיתים בשם המטעה "צנתור וירטואלי", היא בדיקת CT המבוצעת בהתאמה עם תנועתיות הלב (ECG- gated). הבדיקה אינה פולשנית (ללא החדרת צנתר לתוך הלב) והיא מאפשרת להדגים את דופן העורקים המספקים את הלב ולאבחן אפילו היצרויות עדינות, עוד לפני שניתן לזהותן בצנתור. כל זאת בפעולה פשוטה ומהירה שנמשכת פחות מעשר דקות.
מחקרים בתחום מראים שכאשר ב-CT של הלב לא מודגמת היצרות משמעותית בעורקים הכליליים, הסבירות שיש מחלת לב משמעותית היא אפסית ואין צורך בצנתור.
הבדיקה מבוצעת במכון הדימות בשיבא בעזרת סורק CT החדיש והמהיר ביותר בעולם, תוך חיסכון של יותר מ-70% בחשיפה לקרינה. אנו משתמשים בשילוב של שתי טכנולוגיות חדישות להורדת הקרינה:
-
IDOSE - שיטה חדשנית המורידה את החשיפה לקרינה בכל בדיקות ה-CT למחצית מהמקובל במכשירי CT עד כה.
-
שיטת STEP AND SHOOT המופעלת רק בבדיקות לב, ומורידה את החשיפה לקרינה גם פה למחצית.
דוגמה לבדיקה תקינה: בתמונה ניתן לראות את העורק הכלילי השמאלי הקדמי (LAD) כפי שהודגם ב-CT: העורק חלק ללא שום עדות למחלה טרשתית או היצרות

דוגמה למקרה שבו CT של הלב יכול להציל חיים:

בתמונה ניתן לראות רובד טרשתי (פלאק אטרומטוטי) בדופן של העורק השמאלי הקדמי הגורם להיצרות קריטית, דבר שגרם לנבדק כאבי חזה במאמץ (אנגינה פקטוריס). בעקבות הממצא ב-CT של הלב, בוצע צנתור לב שאישר את הממצא ב-CT והוכנס תומכן (stent) להרחבת העורק.
באילו מקרים צריך לעשות את הבדיקה?
-
סובלים מכאבי חזה שבדיקות מיפוי לב או אקו לב אינן חד-משמעיות אצלם, או בנבדקים שאינם יכולים לבצע מבחן מאמץ.
-
מטופלים שעברו צנתור פולשני ונותרו עם ממצאים לא ברורים.
-
מנותחי לב עם מעקפים, כאשר יש עדיין כאבים לאחר ניתוח והרופא/ה רוצה לוודא שהמעקפים פתוחים ושלא נסתמו.
-
מטופלים שהותקן בלבם STENT (תומכן), והרופא/ה רוצה לוודא שהוא פתוח ולא נסתם.
-
נבדקים עם מומי לב.
-
לבדקים לפני ניתוחי לב להחלפת מסתמים (מונע צורך בצנתור לב לפני ניתוח).
-
אנשים עם מסתם מלאכותי, כשיש חשש לפעילותו התקינה.
-
אנשים עם גורמי סיכון, כגון מחלות לב במשפחה, יתר לחץ דם, שומנים בדם.
איך מתבצעת הבדיקה?
לאבטחת חדות התמונה הנבדק מקבל לעתים מהקרדיולוג גלולה למניעת עליית הדופק (beta blocker). ממתינים כשעה עד שהתרופה תחל להשפיע.
הסריקה מנוהלת על ידי רדיולוג/ית בכיר/ה ומורכבת משתי סריקות בנות שניות ספורות: בסריקה הראשונה - במינון נמוך של קרינה - אנחנו סורקים את בית החזה והלב ללא הזרקת חומר ניגוד. בסיום הסריקה אנו בודקים את התמונות המתקבלות כדי לראות שאין מוקדי סיד מרובים בכלי הדם של הלב. מספר מוגבר של מוקדי סיד כאלה לא יאפשר את המשך הבדיקה בגלל מגבלות טכניות של המכשיר. בשלב זה אנו סורקים גם את הריאות, ופענוח הבדיקה כולל גם תשובה מפורטת על הריאות ועל המיצר (מדיאסטינום). תשובה זו חשובה במיוחד למעשנים כרוניים.
בשלב השני מתבצעת הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד פריפרי תוך סריקה של הלב.

עיבוד תלת ממדי של הלב המדגים היצרויות משמעותיות בעורק השמאלי הראשי
סה"כ - בזכות שתי הטכנולוגיות החדשות הנ"ל ירדה החשיפה לקרינה בבדיקות CT של הלב במכשיר החדיש במכון הדימות ב"שיבא" - לרבע (!) ממה שהיה לפני 3 שנים. מדובר בחשיפה שהינה עשירית (!) מרמת החשיפה למיפוי לב (טליום).
מכון הדימות בשיבא הינו אחד הראשונים בעולם בהפעלת מכשיר זה.
כמה מילים על מחלת לב כלילית
הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים (העורקים הכליליים-עורקים קורונריים).
כאשר מופיעה היצרות באחד העורקים (על רקע מחלת הטרשת) מופיעים כאבי חזה הידועים בשם אנגינה פקטוריס. במקרה חמור של חסימה של עורק יופיע אוטם בשריר הלב (התקף לב) והחולה יימצא בסכנת חיים.
הרפואה המודרנית היא רפואה מונעת. כאשר מתחילה להופיע היצרות ניתן לתת טיפול מונע ולעצור את המחלה, וכך למנוע הופעת התקף לב ובעקבותיו סכנת חיים.
CT של הלב היא בדיקה לא פולשנית (ללא החדרת צנתר לתוך הלב) המאפשרת להדגים את דופן העורקים המספקים את הלב ולאבחן אפילו היצרויות עדינות, עוד לפני שניתן לזהותן אפילו בצנתור, וכל זאת בפעולה פשוטה ומהירה שנמשכת פחות מעשר דקות.
כל המחקרים בתחום מראים שכאשר ב- CT של הלב לא מודגמת היצרות משמעותית בעורקים הכליליים, הסבירות שיש מחלת לב משמעותית הינה אפסית ואין צורך בצנתור.
דוגמה לבדיקה תקינה: בתמונה ניתן לראות את העורק הכלילי השמאלי הקדמי (LAD) כפי שהודגם ב-CT: העורק חלק ללא שום עדות למחלה טרשתית או היצרות
דוגמא למקרה שבו CT של הלב יכול להציל חיים:
אדון בגיל 60 שהגיע לחדר המיון במרכז הרפואי ע"ש שיבא עם כאבי חזה שחלפו במהלך שהייתו במיון.
האיש אושפז להשגחה ולמחרת היום עבר CT של הלב.
בתמונה ניתן לראות רובד טרשתי (פלאק אטרומטוטי) בדופן של העורק השמאלי הקדמי הגורם להיצרות קריטית, דבר שגרם לנבדק כאבי חזה במאמץ (אנגינה פקטוריס)
בעקבות הממצא ב-CT של הלב, בוצע צנתור לב שאישר את הממצא ב-CT, והוכנס תומכן
(stent) להרחבת העורק (תמונה למטה).
חייו של נבדק זה ניצלו בסבירות גבוהה בזכות ביצוע בדיקת CT של הלב.
למי מיועד CT של הלב?
לסובלים מכאבי חזה שבדיקות מיפוי לב או אקו לב אינן חד-משמעיות אצלם, או בנבדקים שאינם יכולים לבצע מבחן מאמץ.
למטופלים שעברו צנתור פולשני ונותרו עם ממצאים לא ברורים.
למנותחי לב עם מעקפים, כאשר יש עדיין כאבים לאחר ניתוח והרופא רוצה לוודא שהמעקפים פתוחים ושלא נסתמו.
למטופלים שהותקן בליבם STENT (תומכן), והרופא מעוניין לוודא שהוא פתוח ולא נסתם.
לנבדקים עם מומי לב.
לנבדקים לפני ניתוחי לב להחלפת מסתמים (מונע צורך בצנתור לב לפני ניתוח).
באנשים עם מסתם מלאכותי, כשיש חשש לפעילותו התקינה.
לאנשים עם גורמי סיכון כגון מחלות לב במשפחה, יתר לחץ דם, שומנים בדם, וכאשר הרופא המטפל החליט שיש לשלול קיומה של היצרות עורקים משמעותית (התוויה זו שנויה במחלוקת).
CT של הלב מדגים מעקפים פתוחים בחולה לאחר ניתוח מעקפים לעורקי הלב. הבדיקה פשוטה, מהירה, לא פולשנית ולא כואבת!
CT של הלב מסוגל להדגים פעילות תקינה של מסתם מלאכותי בלב:
בתמונה למעלה המסתם האאורטלי (של אבי העורקים) פתוח, ובתמונה למטה הוא מודגם סגור. הדגמה מהירה ואמינה בסריקה של 10 שניות!
ב- 2006 פורסמו על ידי כמה איגודים רדיולוגיים וקרדיולוגיים אמריקנים קריטריונים ראשוניים להתוויות לביצוע בדיקת CT של הלב, Appropriate criteria
איך מתבצעת הבדיקה?
במרכז הרפואי ע"ש שיבא מתקיימת עבודת צוות של קרדיולוגים ורדיולוגים בכירים הדואגים לספק את השירות האיכותי והאחראי ביותר.
בבואך לבדיקה תופנה/י לבדיקת א.ק.ג. (ECG) במכון לשיקום הלב, אחריה יקבל אותך קרדיולוג בכיר ויבדוק את התאמתך לביצוע הבדיקה.
נבדקים אשר לא יימצאו מתאימים לקריטריונים המקובלים לא יעברו את הבדיקה.
להבטחת חדות התמונה הנבדק מקבל לעתים מהקרדיולוג גלולה למניעת עליית הדופק
(beta blocker). ממתינים כשעה עד שהתרופה תחל להשפיע.
לאחר כשעה תתבקש לרדת למכון ה-CT. הסריקה עצמה מנוהלת על ידי רדיולוג בכיר ומורכבת משתי סריקות בנות שניות ספורות:
בסריקה הראשונה - במינון נמוך של קרינה - אנחנו סורקים את בית החזה והלב ללא הזרקת חומר ניגוד. בסיום הסריקה אנו בודקים את התמונות המתקבלות כדי לראות שאין מוקדי סיד מרובים בכלי הדם של הלב. מספר מוגבר של מוקדי סיד כאלה לא יאפשר את המשך הבדיקה בגלל מגבלות טכניות של המכשיר.
בשלב זה אנו סורקים גם את הריאות, ופענוח הבדיקה כולל גם
תשובה מפורטת על הריאות ועל המיצר (מדיאסטינום). תשובה זו חשובה במיוחד
למעשנים כרוניים.
בשלב השני מתבצעת הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד פריפרי תוך סריקה של הלב, ובזה מסתיימת הבדיקה.
הרדיולוג צמוד אל הנבדק במהלך כל הבדיקה ומשיב לכל שאלה המתעוררת בזמן הבדיקה.
הסריקה אינה כרוכה בכאב או באשפוז. בסיומה - הינך חופשי להמשיך בשגרת יומך.
חומר הסריקה יעבור תהליך מקיף של עיבוד ממוחשב, בעזרתם של רדיולוג וקרדיולוג מהבכירים ביותר בתחום בארץ. תהליך העיבוד ממושך ולכן, התוצאות תימסרנה כעבור שבוע, כאשר תוזמן לשיחת סיכום עם הקרדיולוג.
עיבוד תלת ממדי של הלב המדגים היצרויות משמעותיות בעורק השמאלי הראשי
הורדת קרינה ב- 70% בבדיקות CT של הלב - במכון הדימות ב"שיבא"
לראיון עם פרופ' קונן בנושא CT של הלב
להזמנת CT של הלב לחץ כאן