טומוגרפיה ממוחשבת CT

שם באנגלית: (CT)Computed Tomography  /CT Scan

מהי טומוגרפיה ממוחשבת?

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא בדיקת הדמיה לא פולשנית שמצלמת את פנים הגוף – איברים, עצמות, רקמות רכות וכלי דם – כדי לסייע באבחון מצבים רפואיים. היא משתמשת בקרינה מייננת (רנטגן) ומפיקה באמצעותה תמונות רבות של הרקמות, מזוויות שונות. קרינת הרנטגן נפלטת מכמה מקורות בסורק ה-CT ועוברת דרך הרקמות השונות. חיישנים שממוקמים מסביב לגוף הנבדק קולטים אותה, ובאמצעות תוכנת מחשב מעבדים אותה למאות עד אלפי תמונות מפורטות, תלת-ממדיות, של הרקמות (זאת להבדיל מצילום רנטגן רגיל שבו התמונה המתקבלת היא דו-ממדית). לאחר מכן התמונות מוצגות בחתכי דימות דקים (פרוסות) על מסך, והרופא יכול לעיין בכל חתך בנפרד או בתמונה של אזור/ איבר שלם.

כאשר בודקים איברים חלולים (כמו כלי דם, דרכי עיכול או דרכי שתן) או איברים עשירים בכלי דם (כמו הכבד והמוח), עשוי להינתן חומר ניגוד (יוד) בשתייה (כארבע עד שש כוסות של חצי ליטר)/ זריקה תוך-ורידית/ חוקן. חומר הניגוד מדגיש את הרקמות וגורם להן להיראות ברור יותר בסריקה.

כיצד היא מתבצעת?

לרוב הנבדק מתבקש להסיר את בגדיו וללבוש חלוק. לאחר מכן הוא מוכנס לחדר עם סורק ה־CT (מכשיר טבעתי) ונשכב על מיטת הבדיקה. הסורק מסתובב ומחובר אליו מחשב עוצמתי אשר מעבד את התמונות. המיטה נעה אל תוך הסורק ומחוץ לו תוך כדי צילום התמונות מזוויות רבות. הנבדק מתבקש לא לנוע בזמן הבדיקה (לעתים נעשה שימוש באביזרים, כמו כריות או רצועות, שמקבעים את האיבר הנבדק כדי למנוע את תזוזתו), ובמהלכה ניתנות לו הוראות באינטרקום מהרנטגנאי/ת שנמצא/ת בחדר בקרה סמוך.

מתי היא נדרשת?

ההתוויות העיקריות לבדיקה הן:

• אבחון סרטן (מיקום הגידול והיקפו) והתפשטות גרורות.
• אבחון פגיעות באיברים פנימיים, דימומים ושברים לאחר טראומה (חבלה).  
• אבחון מחלות דלקתיות, מחלות דם, מחלות לב וכלי דם (למשל אבחון פגיעה בדופן כלי דם והימצאות קרישי דם), מחלות אף־אוזן־גרון ומחלות ריאה (גם כהמשך בירור ממצאים לא תקינים בצילום חזה).
• אבחון הפרעות בשרירים ובמערכת השלד ובעיות אורתופדיות (למשל בעקבות כאבי גב או חשד לגידול/ שבר).
• אבחון הפרעות במערכת השתן (למשל אבנים).
•  קולונוסקופיה וירטואלית: הדמיית CT שנועדה להדגים את החלק הפנימי של המעי הגס כדי לאבחן מחלות כגון סרטן המעי הגס ומחלות מעי דלקתיות.

איך מתכוננים לבדיקה?

• לעתים, בעיקר אם מתכוונים להשתמש בחומר ניגוד, יידרש צום של שלוש עד ארבע שעות.
• נבדקים שיקבלו חומר ניגוד ונמצאים בסיכון לתגובה אלרגית – בשל רגישות ליוד או מצבים כגון מחלת לב, אסתמה, סוכרת, מחלות כליה או בעיות בבלוטת התריס – יקבלו לפני הבדיקה תרופות נוגדות אלרגיה.
• נבדקים שאמורים לקבל את חומר הניגוד בזריקה צריכים להביא תוצאות של בדיקת תפקודי כליות (שיעור הקריאטינין והאוריאה בדם).
• בבדיקת CT יש לחשוף את האיבר המצולם, ולכן ייתכן שיהיה צורך להסיר בגדים, תכשיטים וחפצי מתכת שעלולים להפריע לצילום ולפענוח הבדיקה.
• לקראת קולונוסקופיה וירטואלית נדרשת הכנה מיוחדת לריקון המעי. היא כוללת דיאטה למשך כמה ימים, צום ונטילת משלשלים. יש לפנות למכון הדימות שבו הבדיקה נעשית כדי לקבל הנחיות מפורטות ורשימת תרופות.

מה משך הבדיקה?

זמן השהייה בחדר הבדיקה נע בין חמש ל-20 דקות, תלוי בסוג המכשיר וסוג הבדיקה.

האם נדרשת הרדמה?

לרוב אין צורך בהרדמה או טשטוש. ילדים קטנים או אנשים שאינם מסוגלים לשתף פעולה ולהימנע מתזוזה במשך כמה דקות לעתים מורדמים או מקבלים חומר הרגעה.

איך מרגישים במהלך הבדיקה והאם היא כואבת?

קרינת הרנטגן שנפלטת מהמכשיר אינה גורמת לכאבים. תיתכן תחושת אי־נוחות עקב השכיבה על מיטת הבדיקה ללא תזוזה.

מה רואים בבדיקת CT? צפו בסרטון:

איך מרגישים אחרי הבדיקה?

לרוב לאחר בדיקת CT שנעשית ללא חומר ניגוד מרגישים כרגיל. חומר ניגוד עלול לגרום לירידה קלה בלחץ הדם ולמיחושים. אם הוא ניתן בזריקה הוא עלול לגרום לכאב קל בזרוע, טעם מתכתי בפה ואודם בפנים. אם הוא ניתן בשתייה/ חוקן הוא עלול להגביר את פעילות המעי ולגרום לתחושת מלאות ושלשולים. התופעות הללו חולפות בתוך שעות ספורות מהבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיבוכים?

חשיפה לקרינה: החשיפה לקרינה מייננת בבדיקת CT גדולה מזו של צילום רנטגן רגיל, ומעלה במעט את הסיכון לסרטן. סיכון זה משמעותי יותר כאשר מדובר בבדיקות CT רבות ובנבדקים צעירים. כאשר יש צורך אמיתי בבדיקה, התועלת שלה עולה על הנזק.

תגובה לחומר הניגוד: חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית. לרוב היא תהיה קלה ותתבטא בגירוד או בפריחה, אך במקרים נדירים היא עלולה להיות חמורה ומסכנת חיים (עשויה להתבטא למשל בקוצר נשימה). לכן חשוב לעדכן את הרופא מראש אם קיימת רגישות ליוד או שיש ברקע מצבים שמעלים את הסיכון לתגובה אלרגית, ולהחליט עמו אם התועלת שצפויה מהבדיקה עולה על הסיכון שכרוך בה, ואם נדרשת הכנה מיוחדת (תרופות נוגדות אלרגיה). בנוסף קיים סיכון קל לדימום או לזיהום באזור הזרקת חומר הניגוד.

הנחיות התנהגות לאחר הבדיקה

• מומלץ לשתות הרבה מים כדי לסייע לגוף להיפטר מחומר הניגוד.
• אם הבדיקה נעשתה עם הרדמה/ טשטוש/ תרופת הרגעה – אסור לנהוג.
• צריך לדווח לצוות הרפואי באופן מידי על תסמינים שמעידים על רגישות לחומר הניגוד, כמו פריחה, גרד, קוצר נשימה או הרגשה כללית לא טובה.
• אם ניתן חומר ניגוד צריך להמתין במרפאה כחצי שעה לאחר הבדיקה, כדי לוודא שלא מתפתחות תופעות לוואי מידיות.
• לאחר שמתקבלות תוצאות הבדיקה יש לדבר עליהן עם הרופא המפנה.

איך מפענחים את התוצאות?

את התוצאות מקבלים לאחר שרדיולוג בוחן את העיבוד הממוחשב שהתקבל ממכשיר ה-CT. פענוח הבדיקה עלול להימשך עד 21 ימי עבודה שכן מתקבלות מאות תמונות בממוצע. לעתים יתקבלו עד 1,000 תמונות. התוצאות יכללו מידע על המבנה האנטומי וממצאים שנצפו (כגון דימומים וגידולים). משמעות ממצא לא תקין תלויה בגורמים שונים, למשל סוגו, מיקומו, גיל, מחלות רקע והסיבה שבגללה הוחלט לעשות את הבדיקה.

למה לעשות את הבדיקה דווקא בשיבא?

מכון הדימות בשיבא הוא הגדול מסוגו בארץ. צוותו מבצע כ-450 אלף בדיקות דימות בשנה ומלווה כל נבדק באופן אישי במהלך הבדיקה ואחריה. הוא מצויד בסורקים מהדור המתקדם ביותר (מתוצרתGeneral Electric  ו-Philips). ביצועיהם מהירים ביותר ומקטינים משמעותית את החשיפה לקרינה ביחס למכשירים מהדור הקודם, מבלי לפגוע באיכות הבדיקה. כך למשל, הם סורקים את המוח בשלוש שניות ואת כל הגוף בשמונה עד עשר שניות. בנוסף, הם מופעלים על ידי רנטגנאים מקצועיים ביותר, המוסמכים בתחום ה-CT. את הבדיקות מפענחים רדיולוגים מומחים בתחום ה-CT, בין הטובים בארץ. 

איך מזמנים תור לבדיקה?

במוקד זימון תורים דיגיטלי – בצ'ט באתר האינטרנט ובאפליקציה, ב-Whats app או ב-sms מהטלפון הסלולרי, במילוי טופס באתר – וכמובן בטלפון: 03-5305000.