בדיקות דימות תחת הרדמה

חלק מהפעולות המתבצעות באגף הדימות מתבצעות תחת הרדמה. פעולות אלה כוללות בעיקר פעולות כואבות או בלתי נעימות לילדים, כמו בדיקת  MRI, בדיקת CT או החדרת צנתר קבוע לווריד. קיימות גם פעולות הנעשות בהרדמה במבוגרים, כמו פעולות חודרניות לטיפול בכלי הדם המוחיים. מטרת ההרדמה היא למנוע סבל מיותר מהמטופל ולתת תנאים טובים לביצוע הבדיקה או הפעולה.

מי מבצע את ההרדמה?

ההרדמה מבוצעת על ידי צוות הכולל רופא/ה בכיר/ה מומחה במקצוע ההרדמה בסיוע אח/ות עם הכשרה כאחות טיפול נמרץ. הצוות מיומן בביצוע הרדמות לתינוקות, לילדים ולמבוגרים ושולט היטב בכל הנושאים המיוחדים הכרוכים בהרדמה בסביבת העבודה של מכשירי הדימות, כגון הרדמה בתנאי MRI או CT.

צוות המרדימים הוא בעל ניסיון עשיר במיוחד בהרדמות בתוך מכשירי דימות. לרשות הצוות עומד ציוד ההרדמה החדיש ביותר שיבטיח ביצוע פעולות הרדמה ברמה הרפואית הגבוהה ביותר ובביטחון מרבי.

מה מייחד את ההרדמה לפעולות בדימות?

מרבית ההרדמות המתבצעות לצורך דימות, כדוגמת הרדמות לביצוע MRI בילדים, הן הרדמות אשר נועדו להשיג שיתוף פעולה של הילד לפעולה שאינה נעימה ושדורשת חוסר תזוזה של הילד אך אינה כואבת. הגדרה זאת של מטרת ההרדמה יחד עם התחשבות במחלות הילד והרצון לשחררו במהירות אך בבטיחות לביתו מביאה לבחירת סוג ההרדמה ותרופות ההרדמה אשר מאפשרים התאוששות מהירה, כך שהילד יוכל להשתחרר לביתו זמן קצר יחסית אחרי הבדיקה. בנוסף, התנאים הפיזיקליים של הרדמה בתוך שדה מגנטי מחייבים שימוש בציוד הרדמה מיוחד והיכרות מעמיקה של צוות ההרדמה עם משמעויות העבודה בסביבה זאת.    

פעולות שכיחות פחות המתבצעות תחת הרדמה הן פעולות בכלי הדם המוחיים או אבי העורקים. בפעולות אלה מטרת ההרדמה היא למנוע סבל של המטופל בפעולה היכולה להימשך מספר שעות לא מבוטל ולתת תנאים מיטביים לרופא מבצע הפעולה. הרדמות אלה מהוות אתגר לרופא המרדים בשל מורכבותן, והן דורשות מיומנות וניסיון עשיר בנושא מאחר שהרופא המרדים נדרש לשלוט בשלבי הפעולות ובהשלכות אפשריות של הפעולות על תפקוד אברים חיוניים כדוגמת המוח או הלב.

מה הם שלבי ההרדמה?

תהליך ההרדמה מתחיל בהערכה קדם ניתוחית על ידי רופא מרדים המתבצעת בדרך כלל כמה ימים לפני ביצוע הפעולה וההרדמה. מטרת ההערכה הקדם ניתוחית ללמוד על מחלות הרקע של המטופל תוך דגש על השפעת מחלות אלה על תהליך ההרדמה, להסביר למטופל את תהליך ההרדמה ולקבל את הסכמתו לעבור הרדמה. כמו כן מקבל המטופל הסבר על הצורך בצום לפני ההרדמה ומשכו.

ההרדמה עצמה מתבצעת במכון הדימות בתוך חדר ההדמיה (MRI, CT או אנגיו), תוך שימוש בציוד הרדמה המתאים לשימוש בסביבת עבודה זאת. בתום הפעולה מעיר הרופא המרדים את המטופל והוא מועבר להשגחה בהתאוששות. מטרת ההשגחה בהתאוששות היא לעקוב אחר התעוררות המטופל וכשירותו ללכת לביתו או לעבור למחלקת אשפוז.

למה יש צורך בצום לפני הרדמה?

תרופות ההרדמה הכללית בהן נעשה שימוש גורמות למצב של שינה עמוקה המביא בין היתר לאובדן החזר השיעול המגן על דרכי האוויר משאיפת הפרשות ותוכן קיבה (אספירציה). מטרת הצום היא להביא לכך שהקיבה תהיה ריקה ככל האפשר בעת ביצוע ההרדמה כדי שתוכנה לא יגיע לדרכי הנשימה ולא יגרום לדלקת ריאות קשה.

כמה זמן יש צום לפני הרדמה?

מבוגרים וילדים יכולים לאכול ארוחה קלה עד שש שעות לפני ההרדמה ולשתות מים או נוזלים צלולים עד שלוש שעות לפני ההרדמה. אצל תינוקות המקבלים כלכלת פורמולה בבקבוק הכללים דומים - ניתן להאכילם עד שש שעות לפני ההרדמה ולתת להם מים עם סוכר עד שעתיים לפני ההרדמה. תינוקות היונקים חלב יצומו ארבע שעות לפני ההרדמה.

האם צריך לבצע בדיקות מעבדה לפני ההרדמה?

רוב הילדים אינם צריכים לעבור כל בדיקת מעבדה לפני ההרדמה (למעט ילדים הסובלים ממחלות שלגביהן הרופא המרדים חושב שיש צורך בבדיקות כאלה). מבוגרים יקבלו הנחיות על פי גיל המטופל ומחלות הרקע שלו.

האם יש צורך בהמשך נטילת תרופות לפני ההרדמה?

על המטופל להמשיך בנטילת תרופות הנלקחות לאיזון מחלות כדוגמת יתר לחץ דם, אפילפסיה או אסתמה עד יום ביצוע הפעולה וההרדמה כולל ביום הביצוע. ניתן לקחת את התרופות עם לגימת מעט מים עד שעה לפני ההרדמה. יש לקבל הנחיות מפורטות מהרופא המרדים לגבי כל אחת מהתרופות הנלקחות באופן קבוע.

באילו תרופות משתמשים בזמן ההרדמה?

במהלך הרדמה משתמשים בתרופות הניתנות דרך הווריד או בשאיפה דרך מערכת הנשימה. מטרת התרופות היא להביא לכך שהמטופל יישן, לא יהיה מודע לסובב אותו ולא יסבול מכאב.

מה גורם להתעוררות לאחר ההרדמה?

כדי להביא להתעוררות המטופל בתום הפעולה, הרופא המרדים מפסיק את מתן תרופות ההרדמה הניתנות בכל מהלך ההרדמה. הפסקת מתן התרופות מביאה לירידת רמתן בגוף ולהתעוררות.

מי משגיח על המטופל בזמן ההרדמה?

הרופא המרדים נשאר עם המטופל במשך כל זמן ההרדמה, מתחילתה ועד התעוררות המטופל והעברתו להתאוששות. הרופא המרדים אחראי גם על שחרור המטופל מהתאוששות לביתו או למחלקת אשפוז.

למה יש צורך בהתאוששות לאחר הרדמה?

מטרת ההתאוששות לאחר ההרדמה היא לוודא כי מערכות הגוף של המטופל (נשימה, לב וכלי דם, החזרי הגוף השונים) חוזרות לתפקודן הרגיל. מטרות נוספות הן לוודא כי המטופל אינו סובל מבחילה או מהקאה, שהן תופעות לוואי של הרדמה, וכי אינו סובל מכאב לאחר פעולות העלולות להיות כרוכות בכך.

האם משתחררים הביתה לאחר ביצוע הבדיקה וההרדמה?

במרבית המקרים, מטופלים המגיעים לבדיקה מביתם יכולים להשתחרר לביתם לאחר בדיקת הרופא המרדים ובתנאי שיהיה איתם מלווה ושיבינו שאינם חוזרים לנהוג במשך 24 שעות לאחר ההרדמה. קיימות אוכלוסיות מיוחדות, כמו תינוקות שהיו פגים או תינוקות עם מחלות נוירולוגיות מסוימות, שיישארו לאשפוז על פי הנחיות מקובלות ושיקול דעת הרופא המרדים.

מהם הסיכונים בהרדמה?

הרדמה המבוצעת על ידי רופאים המומחים לדבר ובתנאים מסודרים של הרדמה והתאוששות לאחריה היא דבר בטוח. יחד עם זאת, ייתכנו סיבוכים של בחילה, הקאה וכאבי גרון לאחר הרדמה. הסיכון הנובע ממחלות של המטופל, כדוגמת מחלות לב או ריאה, יוסברו למטופל על ידי הרופא המרדים.

האם ניתן לעבור בדיקה בהרדמה לאחר מחלת חום?

ככלל אין מבצעים בדיקות בהרדמה במטופלים הסובלים ממחלת חום, ואין מבצעים בדיקה בהרדמה כמה שבועות לאחר מחלה של מערכת הנשימה המלווה בחום, בשיעול, בנזלת או בקוצר נשימה. יחד עם זאת, בכל מקרה יש להתייעץ ברופא המרדים האם ניתן לקיים את הבדיקה תחת הרדמה  אם לאו. הרופא המרדים יביא בחשבון את דחיפות הבדיקה וההרדמה, את חומרת מחלת החום ואת גיל המטופל, יבדוק את המטופל וימליץ כיצד לנהוג.

איך מזמנים תור?

במוקד זימון תורים דיגיטלי – בצ'ט באתר האינטרנט ובאפליקציה, ב-Whats app או ב-sms מהטלפון הסלולרי, במילוי טופס באתר – וכמובן בטלפון: 03-5305000.