בסוף המאה ה-20 נולדו סוגי מכשירים שחוללו מהפכה בעולם הרפואה: ה-CT וה-MRI. זו היתה הפעם הראשונה בה אפשר היה לראות בפירוט את האיברים הפנימיים של הגוף ללא צורך בניתוח.

טכנולוגיית ה-CT (טומוגרפיה ממוחשבת) משתמשת בקרינת רנטגן ומחשב כדי להפיק מאות ואלפי תמונות, שיחד מאפשרות לראות את פנים הגוף בתלת מימד, מזוויות שונות ובחיתוכים שונים. היום היא אחד הכלים החשובים לאבחון מחלות. 

אב טיפוס ראשוני של מכשיר ה-CT. נבנה על ידי גודפרי האונספילד - פיתוח עליו זכה בנובל

הכל התחיל מהביטלס

הגילוי והפיתוח של ה-CT לא היו מעשה ידיו של אדם אחד, אלא סיפור ארוך ששורשיו בעולם הפיזיקה והמתמטיקה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. 

מקובל לחשוב שה-CT החל את דרכו בסוף שנות השישים בלונדון בחברת התקליטים EMI, שהתעשרה הודות להצלחה של הביטלס. בסוף שנות ה-60 חוותה החברה ירידה בהכנסות – בגלל שינויים בתעשיית המוזיקה - ופנתה לפתח מכשירים טכנולוגיים. חוקר של EMI בשם גודפרי האונספילד התבקש על ידי החברה למצוא רעיון חדש, וכך בא לעולם אב טיפוס למכשיר ה- CT שאנו מכירים היום, פיתוח עבורו זכה האונספילד בפרס נובל ב-1979.

האנוספילד עם אחד ממכשירי ה-CT של EMI. אחרי שהתעשרה מהצלחת הביטלס, פנתה החברה לאפיקי הכנסה אחרים

אך האונספילד לא פעל בחלל ריק. בעשורים שלפני הפיתוח שלו, מאות המדענים והמהנדסים אנונימיים שעבדו במרכזי מחקר אוניברסיטאיים או בחברות מכשור רפואי, חקרו ותרמו כל אחד את חלקו בפיתוח של מה שלימים הפך לאחד מאמצעי האבחון המשמעותיים ביותר בעולם הרפואה.

נקודות ציון בפיתוח ה-CT:

ב-1896 גילה הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן את קרינת הרנטגן עליה מבוסס ה-CT. לראשונה אפשר היה לראות את פנים הגוף ללא ניתוח, אך התמונות הדו-ממדיות שהן יצרו היו מוגבלות ולא סיפקו מידע מפורט על מבנים מורכבים בגוף.

ב-1921 גילה הפיזיקאי הצרפתי אנדרה בוקייג' את העיקרון של טומוגרפיה: שימוש בגלי רנטגן שמצלמים נקודה בגוף באופן סיבובי במישור אחד. 

ב- 1939 פיתח הרנטגנאי ווטסטון  טומוגרפיה אקסיאלית (צירית).

ב-1961, בנה הנוירולג האמריקאי וויליאם אולדנדורף מודל מתמטי ופיזי ל-CT, בעזרת חפצים שמצא בביתו כמו רכבת העצוע של בנו ומנגנון של שעון מעורר. אולדנדורף ניסה לשכנע חברות של מכשירי הדמיה לפתח את הרעיון שלו – ללא הצלחה.

ב-1963 בנה הפיזיקאי האמריקאי אלן קורמק מודל מתמטי מדויק יותר, שנקרא Onion peel ("קליפת בצל"). שנים אחר כך, ב-1979, חלק קורמק עם האונספילד את פרס נובל לרפואה על תרומתם לפיתוח ה-CT.

ב-1964 קוהל ואדוארדס, שני חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, בנו אב טיפוס של CT עם פליטת פוטונים.

מסריקת מוח של פרות לבני אדם

לא ברור האם האונספילד ידע על הישגים שקדמו לו. כך או כך, כדי לפתח את ה-CT הוא החל לסרוק מוחות בבית חולים קטן בלונדון עם מתמחה בנוירורדיולוגיה בשם אמברוז. זמן סריקה של מוח ארך כמה שעות , כיוון שהפקה של  כל תמונה ארכה ארבע דקות.

האוספילד התחיל בסריקה מוחות אנושיים ששומרו בפורמלין, ולאחר מכן רצה לנסות את הטכנולוגיה על מוחות של פרות שחוטות. אולם שיטת השחיטה הנהוגה באנגליה מתבצעת על ידי ירי, הגורם לדימומים מוחים, שגורם לתמונות לצאת מטושטשות. הפיתרון נמצא בפרות שנשחטו בהתאם לחוקי הכשרות ביהדות. התמונות שהתקבלו ממוחות הפרות הכשרות היו טובות דיין כדי לשכנע את הנהלת EMI לבנות את מכשיר ה-CT הראשון. 

סריקת המוח האנושי החי הראשון התרחשה ב-1 באוקטובר 1971. השניים פרסמו את ממצאיהם ב- 1972, ומיד התקבלו בהתלהבות בקהילה הנוירורדיולוגית.

כיוון של- EMI לא היה ניסיון בבניית מכשירי הדמיה, הם פנו לחברות דימות רפואי בבקשה שייצרו את המכשיר, אך לא הצליחה לשכנען. בלית ברירה החליטו מנהלי חברת EMI, לייצר את המכשיר בעצמם. חברת EMI לא צפתה את ההצלחה המהירה והדרישה הרבה למכשיר שפיתחה. היא לא עמדה בביקוש למכשירי ה-CT בשנים הראשונות, וחברות מתחרות השתלטו על נתח ניכר מהשוק.

ברבות השנים טכנולוגיות ה-CT הלכה והשתכללה. אחת החברות שתרמו לפיתוח היא אלסינט הישראלית, שהמציאה את הרעיון המהפכני של מכשיר עם שתי פרוסות (שני קולטנים) בשם Twin, אשר סלל את הדרך למכשירים עם 64 פרוסות המאפשרים היום לבצע בדיקות בזמן מאוד קצר. כיום הסריקה מהירה מאוד, והיא מתבצעת באופן ספיראלי, עם מספר קולטנים המגיע עד 256.

מכשיר ה-Twin של חברת אלסינט הישראלית. רעיון מהפכני