צנתור מוח

שם באנגלית: Cerebral Angiography

מהו צנתור מוח ולאילו מצבים הוא מיועד?

צנתור מוח הוא הליך מתחום הנוירורדיולוגיה הפולשנית שבו צנתר מוחדר לעורק מרכזי ומגיע עד לכלי דם במוח, בצוואר או בעמוד השדרה (מערכת העצבים המרכזית). בעזרתו ניתן לאבחן תחלואה בכלי הדם הללו ולטפל בהם.

המחלות העיקריות שמאובחנות בצנתור מוח

מפרצת מוחית (אנוריזמה): מפרצת מוחית היא התרחבות מקומית של כלי דם שנגרמת בשל היחלשות הדופן שלו, אשר עלולה להיקרע ולגרום לדימום פנימי מסיבי ולמוות. הגורמים התורמים להיווצרותה הם בין השאר גנטיקה, יתר לחץ דם ועישון.

מלפורמציה עורקית-ורידית: חיבור בלתי תקין (מולד) בין עורקים לוורידים ללא רשת נימים תקינה ביניהם. מבנה שכזה עלול לתפוח וליצור לחץ על רקמות שסמוכות לו במוח, לפגוע בתפקודן, לדחוק מבני מוח ולעוות אותם, ולהוביל למפרצת.

פיסטולה עורקית-ורידית: קשר ישיר בין עורק לווריד במעטפת המוח או בחוט השדרה, ללא נימים שמחברים ביניהם (לרוב מדובר במום מולד אך הוא יכול להיגרם גם מחבלה). הפיסטולה גורמת ללחץ מוגבר במערכת הוורידית, ועלולה לגרום למגוון תסמינים אשר תלויים במיקומה. התסמין המסוכן ביותר הוא דימום תוך-מוחי.

שבץ מוחי איסכמי (חסימתי): חסימת כלי דם מוחי בתסחיף, קריש דם או רובד טרשתי (פלאק), אשר פוגעת באספקת דם לרקמות במוח ועלולה לפגוע בתפקודן. גורמי הסיכון העיקריים הם השמנת יתר, יתר לחץ דם, עישון והפרעה בקצב הלב.

וסקוליטיס במוח: דלקת בכלי דם מוחי שגורמת להיצרותו ועלולה לפגוע בזרימת הדם במוח ובתפקוד המוחי. היא יכולה להיגרם ממגוון סיבות ובהן זיהום, מחלות אוטואימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף) או מחלות גנטיות.

טרשת עורקים: מחלה שבה שוקעים חומרים כמו שומני דם עתירי כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים (אנדותל). שקיעה זו מובילה עם הזמן להיווצרות רובד טרשתי שמצר וחוסם את חלל העורק, וכך קשה לדם לזרום דרכו. כאשר המחלה מתפתחת בעורקים מוחיים היא יכולה לפגוע בזרימת הדם במוח ולהוביל לאירוע מוחי.

דימום מוחי תת-עכבישי: דימום שדולף לתוך המרווח הסאב-ארכנואידלי –  האזור שנמצא בין השכבה הארכנואידלית/ העכבישית (השכבה האמצעית של קרומי המוח) לשכבת הקרום שעוטפת את המוח. לרוב הוא נוצר בשל מפרצת/ מלפורמציה עורקית-ורידית/ פיסטולה עורקית-ורידית או לאחר פגיעת ראש.

פסאודוטומור צרברי: תסמונת שפוגעת בעיקר בצעירות ובעלי משקל עודף. היא מתאפיינת בלחץ תוך-גולגולתי מוגבר ועלולה לגרום לכאבי ראש ולפגוע בראייה. בחלק מהמקרים היא נגרמת מסיבה אנטומית – היצרות של הסינוסים הוורידיים במוח. בצנתור אבחנתי מודדים את הפרשי הלחצים בהם וכך מאבחנים את היצרותם.

המחלות העיקריות שמטופלות בצנתור מוח

מפרצת: קיימים טיפולים רבים למפרצת, ובהם החדרת סלילי פלטינום אל חלל המפרצת, לעתים בשילוב תומכן (סטנט). הם גורמים לחסימתה, מונעים זרימת דם אליה והורסים אותה. טיפול נוסף ומתקדם עשוי להיות החדרת סטנט צפוף (שמסיט את זרימת הדם מהמפרצת).

מלפורמציה עורקית-ורידית: הצנתר מובל לאורך העורקים המזינים של המלפורמציה עד לנקודת הקשר הבלתי תקין שלהם עם הוורידים. בנקודה זו מוזרק דבק ביולוגי אשר סוגר את הקשר וכך מביא לריפוי המקום ומונע דימום.

שבץ מוחי איסכמי (חסימתי): מחדירים סטנט שנפרש בכלי הדם הבעייתי. הוא תופס את התסחיף/ קריש הדם/ פלאק ומוסר עמו לאחר מכן. לעתים מונח בכלי הדם סטנט מניעתי שמרחיב אותו וכך מונע שבץ חוזר.

דימום מוחי תת-עכבישי: בעבר דימום זה היה מטופל בתרופות או בניתוח שדורש יצירת חור בגולגולת או את פתיחתה. כיום ניתן לטפל בו בצנתור, באמצעות חסימת העורק שמזין את קרום המוח (MMA).

פסאודוטומור צרברי: אם אובחן הפרש לחצים משמעותי בסינוסים הוורידיים במוח שמעיד על היצרותם, ניתן להתקין בהם סטנט שמרחיב אותם ולפתור את הבעיה לטווח ארוך.

גידולים: גידולים רבים במעטפת המוח, הראש והצוואר מוקפים בכלי דם רבים, מה שהופך את כריתתם למסוכנת בשל דימום רב שיכול להיגרם. לכן לפניה ניתן לבצע צנתור שבו מוזרק דבק ביולוגי לאזור; הוא חוסם את כלי הדם שמגיעים לגידול וכך מונע את אספקת הדם אליו.
 

אבחון, טיפול וחידושים בצנתורי מוח – צפו בד"ר דוד אוריון וד"ר גל יניב בראיון לתוכנית "קו הבריאות":​

כיצד נעשה צנתור מוח?

תחילה, לאחר הופעת תסמינים מחשידים לבעיה בכלי דם מוחי, המטופל עובר הדמיה מוחית לצורך אבחון ראשוני ובדיקה על ידי מצנתר. אם הוחלט שהוא נזקק לצנתור מוח, הוא עובר הרדמה מקומית (בצנתור אבחנתי) או הרדמה כללית (בצנתור טיפולי). לאחר ההרדמה מחדירים דרך עורק ראשי בגוף (במפשעה או ביד) צנתר (קתטר) – צינור ארוך ודק – והוא מובל עד לאזור הצוואר.

בצנתור אבחנתי הצנתר ממוקם בעורקי הצוואר או המוח. בצנתור טיפולי הצנתר המוליך שמחובר אל הצנתר הראשי ממשיך את מסלולו עד לכלִי הדם הבעייתי. באמצעותו אפשר להרחיב את כלי הדם, להזריק תרופות ישירות אליו, לשלוף ממנו קריש דם/ רובד טרשתי או תסחיף שחוסם אותו, או להחדיר אליו תומכן/ סלילים וכדומה. כך ניתן לנסות להציל את כלי הדם ואת האזור המוחי שמועד לפגיעה.

בניגוד לכלי דם אחרים (למשל אלו שמובילים דם ללב), כלי הדם המוחיים קטנים, עדינים ורגישים ביותר (אינם מוגנים ועטופים בשריר ורקמה) וקל מאוד לפגוע בהם ולקרוע אותם. לכן הצנתר המוליך דק במיוחד. וככלל, השימוש בציוד של צנתור מוח דורש הכשרה ייעודית.

במהלך הצנתור אזור המטרה נצפה בבדיקת הדמיה (לשם כך מוזרק אליו חומר ניגוד באמצעות הצנתר). זאת כדי שניתן יהיה לאתר בקלות את כלי הדם הבעייתי, להגיע אליו ולוודא שהפעולה בוצעה במדויק.

בסיום הצנתור, הצנתר נשלף החוצה והרופא לוחץ במשך כמה דקות על אזור הדקירה במפשעה/ ביד כדי למנוע דימום, והאזור נחבש.

איך מתכוננים אליו?

• אם לא מדובר במצב חירום, טרם הצנתור ייערך מפגש עם רופא במרפאה נוירו-וסקולרית שבו יינתנו למטופל כל ההנחיות שרלוונטיות אליו.
• יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם וכימיה, ובדיקת הדמיה להדגמת כלי הדם במוח (כגון אולטרסאונד, CT או MRI ראש).
• נדרש צום של כשש שעות.
• יש להסיר תכשיטים, לק, שיניים תותבות, עדשות מגע ופרותזה.
• יש להתרחץ בסבון חיטוי מסוג ספטל סקרב.  
• אזור הניתוח יגולח על ידי איש צוות כדי שיהיה נקי וסטרילי.

כמה זמן הוא נמשך?

צנתור אבחנתי: חצי שעה-שעה. צנתור טיפולי: שעה עד ארבע שעות.  

מה משך האשפוז?

צנתור אבחנתי: כיממה. צנתור טיפולי: בדרך כלל שני לילות לאחר הטיפול.

איך מרגישים אחריו?

ייתכנו רגישות ואדמומיות קלה באזור החדרת הצנתר בשבוע הראשון.  

מה שיעור ההצלחה?

שיעור ההצלחה נגזר מנתונים רבים, ובהם סוג המחלה, הטיפול הנדרש ומצבו הכללי של המטופל.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים: דימום או זיהום באזור הכנסת הצנתר, פציעה של כלי דם, דימום תוך-מוחי, שבץ מוחי בשל תסחיף מאחד מכלי הדם, תגובה אלרגית לחומר הניגוד או לחומר ההרדמה, ופגיעה בכליה בשל חומר הניגוד (המטופל מקבל נוזלים לווריד לאחר הצנתור כדי להוריד את הסיכון לפגיעה זו).

הנחיות להתנהגות לאחר הצנתור

• יש לשכב על הגב מבלי לקפל את הרגל שבה בוצעה הדקירה במשך כשש שעות.
• לאחר מכן ניתן לחזור לפעילות רגילה בהדרגה, אך יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומהרמת משקל כבד במשך שבוע.  
• הנחיות לגבי טיפול תרופתי ניתנות לכל מטופל באופן פרטני.  

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• דימום, אודם, הפרשות מוגברות או נפיחות באזור הניתוח
• כאב ראש חריג

למה לבצע צנתור מוח בשיבא?

יחידת צנתורי מוח ועמוד שדרה (נוירורדיולוגיה התערבותית) בשיבא היא מהראשונות שהוקמו בארץ ומשרתת מאות מטופלים מדי שנה (גם במצבי חירום). רופאי היחידה הם בוגרי תת-התמחות בצנתורי מוח במרכזים רפואיים מובילים בעולם, בעלי ניסיון רב בכל הטיפולים הנוירו-אנדווסקולריים, משתפים פעולה עם חברות הזנק שעוסקות בתחום ומשתתפים במחקרים בין-לאומיים. בנוסף, הם משתמשים במכשיר שיקוף של חברת SIMENS, מהמתקדמים והחדישים בעולם, שמספק חדות תמונה ברמה הגבוהה ביותר וכך תורם להבנה מעמיקה של הפתולוגיה והטיפול הנדרש.

לאחר הצנתור, כל מטופל נמצא במעקב צמוד במרפאה הייעודית של היחידה.