ההיסטוריה של הרנטגן

קרני הרנטגן, הידועות גם בשם קרני X, התגלו לראשונה ב-8 בנובמבר 1895. גילוי קרני X היה מהגילויים המרתקים ביותר בעולם הפיזיקה, וזיכה את מגלהו, וילהלם קונרד רנטגן, בפרס נובל לפיזיקה, בשנת 1901. 

וילהלם קונרד רנטגן, מגלה קרני ה-X.

רנטגן, אז פרופסור לפיזיקה, חקר מתקן הנקרא שפורפרת קתודית. הוא גילה שכאשר המתקן סגור בקופסה שאינה מאפשרת לאור לחדור או לצאת, עדיין יש תגובה מפלטת זכוכית מכוסה בחומר פלואורסנטי, אפילו אם היא במרחק שני מטרים מהמתקן. בהמשך, כאשר שם חומרים בעובי שונה בדרכן של הקרניים, הוא גילה שיש שינוי בחדירה של הקרניים. כאשר הוא הניח את ידה של אשתו למשך כמה דקות ללא תזוזה בין המתקן לפלטה פוטוגרפית, נוצר צילום הרנטגן הראשון, ה"רנטגנוגרם" הראשון. רנטגן נתן לקרניים שגילה את השם קרני X, כיוון שטיבן לא היה ידוע. הכינוי "קרני רנטגן" הוצע, נגד רצונו של וילהלם רנטגן, על ידי קולגות שלו.

כף היד של גברת רנטגן

בתמונת כף היד רואים את עצמות כף היד שדרכן הקרניים אינן חודרות כל כך ורואים במטושטש את השרירים סביב, כיוון שהקרניים חודרות אותם. רואים מאוד בבירור את טבעת הנישואין של גברת רנטגן, כיוון שזו עשויה מתכת שקרני ה-X אינן חודרות. תמונה ראשונה זו דרשה חשיפה של 30 דקות.

גילויו של רנטגן עורר, כאמור, עניין רב מאוד בציבור ובקהילה המדעית. בחודשים ובשנים שלאחר מכן פורסמו כמעט אלף מחקרים ומאמרים בנושא, והמאמר הראשון, העוסק בשימוש הרפואי של קרני ה-X, פורסם שנה בלבד לאחר הגילוי.

בתחילה לא היה ידוע הנזק הפוטנציאלי של חשיפת יתר לקרני ה-X, המכשירים לא היו מבודדים מהסביבה כיאות ולא היו סטנדרטים לכמות חשיפה לקרניים. הטכנאים הראשונים היו בודקים ומטפלים במכשירים בידיים חשופות, והדבר הוביל לחולי ולתמותה של עובדים בתחום. בהדרגה החלו לקבוע סטנדרטים לחשיפה, לבידוד מתאים ולארגונים שדאגו להכשרה מתאימה למפעילים.

הצילומים הראשונים נעשו על פלטות זכוכית. רק ב-1918 הציעו את הפילם, אבל זה ניכנס לשימוש קבוע רק ב-1925.

שימוש נוסף בקרני X הוא השימוש בשיקוף (פלואורוסקופיה). זהו סוג של צילום בתנועה תוך שימוש בקרני X, ללא צורך בצילום על פלטה או על פילם, אלא ה"סרט" מוקרן על מסך. את התמונות ניתן לראות אפילו בחדר מואר. ההתלהבות מפלורוסקופיה הייתה גדולה, ובעבר היו אפילו חנויות שניסו למשוך קונים באמצעות שימוש בטכנולוגיה ההיי-טקית דאז של פלואורוסקופיה להתאמת מידת נעליים:

כיום, עם כל הידע שהצטבר על יתרונות קרינת ה-X וחסרונותיה, ברור שזהו שימוש פסול.

השימושים כיום לקרינת ה-X, ברפואה ובכלל, הם רבים ומגוונים. הטכנולוגיות משתכללות במהירות ומספר השימושים החדשים עולה עם הזמן. ברפואה, מלבד הצילומים הרגילים של החזה, הבטן והעצמות, יש סוגים רבים של שימושים לפלואורוסקופיה להדגמת מערכות גוף רבות. קרני ה-X הן גם חלק מרכזי מטכנולוגיית הטומוגרפיה הממוחשבת (CT-computed tomography), עוד קפיצת דרך חשובה בעולם הרפואה, שזיכתה את ממציאיה, גודפרי האונספילד ואלן קורמק, בפרס נובל בשנת 1979.