תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

CT כליות ומערכת השתן

מהי בדיקת CT של מערכת השתן?

בדיקות CT של מערכת השתן - כליות, שופכנים ושלפוחית השתן - מספקות תמונה ברורה יותר של האיברים מבדיקות רנטגן בסיסיות יותר (צילום בטן סקירה, IVP).

באמצעות השימוש בציוד מתקדם ליצירת סריקות CT של הגוף בשילוב עם המומחיות הדרושה על מנת לפענח אותן, יכולים הרדיולוגים לאבחן בעיות כמו אבנים בדרכי השתן וגושים ואף להעריך תפקוד כלייתי.

 

תמונת חתך של טומוגרפיה ממוחשבת בבטן לאחר הזרקת חומר ניגודי

תמונת חתך של טומוגרפיה ממוחשבת בבטן אמצעית לאחר הזרקת חומר ניגודי דרך הווריד. כליה שמאלית תקינה גוש בכליה ימין (חץ שחור) שאינו חורג מחוץ לגבול הכליה


שימושים נפוצים של הבדיקה

"פרוטוקול אבנים" - בדיקה לאבחון אבנים בדרכי השתן. הבדיקה מתבצעת ללא הכנה מיוחדת וללא הזרקה של חומר ניגוד. מינון הקרינה נמוך בצורה מכוונת למטרת הבדיקה.

CT בטן אגן - הבדיקה מתבצעת כאשר השאלה הקלינית אינה מתמקדת רק בדרכי השתן, ויכולה לערב מערכות נוספות. היא נעשית עם שתיית חומר ניגוד והזרקת חומר ניגוד דרך הווריד.

CT תלת פאזי לכליות - בדיקה לאפיון גושים או ציסטות מורכבות בכליות. ההדמיה מאפשרת לוודא את נוכחות הגידול, כמו גם למדוד את גודלו ולהעריך את מיקומו המדויק ואת מידת המעורבות של הרקמות הסמוכות והמרוחקות יותר.

CT אורוגרפיה- CTU - בדיקה המדגימה את הכליות וכן את כל המערכת המאספת כולל גביעים ושופכנים וכיס השתן. נועדה לבירור הופעת דם בשתן (המטוריה), מעקב אחר גידולים במערכת, חסימות בדרכי השתן ובעיות יחודיות נוספות. ניתן לייצר מתמונות המקור שחזורים תלת מימדיים של מערכת השתן המסייעים לפיענוח. 

CT ציסטוגרפיה - בדיקה המדגימה את כיס השתן. מתבצעת לאחר הכנסת קתטר אל כיס השתן שדרכו מוזרק חומר ניגוד. בשימוש למקרים מיוחדים, כגון בשאלה של פגיעה בדופן כיס השתן.


איך מתכוננים לבדיקת CT כליות?

  • לובשים בגדים נוחים ורפויים. חפצים ממתכת, כמו תכשיטים וסיכות לשיער עלולים לפגום באיכות תמונת ה- CT. לפיכך, יש להשאירם בבית או להסירם לפני שנכנסים לבדיקה.

  • מדווחים לצוות לפני הבדיקה, אם יש אי-ספיקת כליות ומביאים תוצאות של בדיקת תפקודי כליותד.

  • חלק מהנבדקים יצטרכו לצום שעתיים לפני הבדיקה, בעיקר אם ישנו צורך במתן חומר ניגוד.

  • יש ליידע את הרופא/ה על נטילת תרופות (במיוחד גלוקופאז') ועל אלרגיות, בעיקר לחומר ניגוד. כמו כן, אם היית חולה לאחרונה או אם יש לך מחלות רקע שונות כמו מחלת לב, אסתמה, וסכרת, מחלת כליות ובעיות בבלוטת התריס. מצבים אלה עלולים להעלות את הסיכון לתופעות לוואי.


איך נעשית הבדיקה?

הנבדק שוכב על שולחן הבדיקה, על הבטן, על הגב או על הצד, בהתאם לאזור הנבדק. רצועות וכריות יסייעו לך לשמור על התנוחה הנכונה ללא תזוזה במהלך הבדיקה. אם יש צורך בחומר ניגוד, הוא יכול להינתן או בבליעה או בהזרקה דרך הווריד, בהתאם לסוג הבדיקה. בשלב הבא ינוע שולחן הבדיקה במהירות דרך הסורק כדי לקבוע את המיקום ההתחלתי המיטבי לבדיקה. בהמשך ינוע שולחן הבדיקה באיטיות דרך המכשיר בזמן שמתבצעת הסריקה. ייתכן שיבקשו ממך לעצור את הנשימה לכמה שניות במהלך הסריקה.

אם הוזרק לך חומר ניגוד דרך הווריד, תיתכן תחושת חום וסומק המתפשטת בגוף וטעם מתכתי בפה אשר יימשכו כמה דקות. ישנם נבדקים המפתחים גרד ופריחה אשר מוקלים עם טיפול תרופתי מתאים. אם יש תחושת סחרחורת או קושי בנשימה, חשוב להודיע על כך לטכנאי/ת.  טעמו של חומר ניגוד שניתן בבליעה אינו נעים לכולם, אך הטעם נסבל על ידי רוב הנבדקים.

במקרה של ילדים העוברים את הבדיקה, יותר להורה להישאר בחדר בזמן הבדיקה עם חלוק עופרת להגנה מחשיפה מיותרת לקרינה