בדיקת MRI של בית החזה והריאות

בדיקת MRI של החזה מדגימה את המבנים השונים בחזה, כולל חדרי הלב, כלי הדם הגדולים (אבי העורקים, עורק הריאה הראשי), הוורידים הראשיים (הווריד הנבוב העליון  והתחתון  וורידי הריאה), הוושט ודרכי האוויר הגדולות (קנה הנשימה והתפצלויותיו הראשיות). חלקיו החיצוניים של בית החזה, כולל הצלעות, עצם החזה והשרירים הקשורים אליהם, ניתנים להדגמה מצוינת גם כן.
 

איך מתבצעת הבדיקה?

במהלך הבדיקה מוזרק חומר ניגוד (גדוליניום) לווריד ביד. הגדוליניום צובע את כלי הדם וכתוצאה מכך ניתן לצפות בדם רקמות או תהליכים אשר מקבלים אספקת דם.  בזמן הזרקת החומר תיתכן תחושת קור  קלה ביד. גדוליניום אינו גורם לתופעות לוואי.

במהלך הבדיקה שוכבים על מיטת הסורק המגנטי. סליל (magnetic coil) - מתקן המיועד לשיפור איכות התמונה הנראה כמו שריון פלסטיק - מוצמד לאזור הנסרק. הנבדקים מתבקשים לא לזוז ולפעמים לא לנשום לפרקי זמן של עד 20 שניות. 

מתי נדרשת בדיקת MRI של החזה?

• הערכת תהליכים בבית החזה, כולל אפיונים (שפיר לעומת ממאיר).

• הערכת תהליכים החודרים בין כלי הדם הגדולים והלב ואפיון מידת המעורבות של ההמרכיבים השונים בבית החזה.

• הערכת תהליכים בעצמות בית החזה (צלעות, חוליות וכו').

• סריקת החזה (במקום בדיקת CT) בנשים בהריון, על מנת להימנע מקרינת קרני ה-X המסוכנת לעובר.

יתרונות

הבדיקה מאפשרת הבדלת רקמות מצוינת בין המבנים השונים בבית החזה. ניתן להשתמש בבדיקה בבדיקות המצריכות מעקב בשל העדר קרינה מייננת (קרני X).

חסרונות

בבדיקת MRI לא ניתן להדגים סיד, ולכן להערכת הסתיידויות בכלי הדם בדיקת הבחירה היא CT.

הבדיקה כרוכה בשכיבה במכשיר ה- MRI במשך כחצי שעה, שבמהלכה מתבקש הנבדק לשתף פעולה ולעצור מדי פעם את נשימתו.

לא ניתן לערוך את הבדיקה למטופלים השוקלים מעל 130 קילו.

מצבים שבהם לא ניתן לבצע את הבדיקה

• נכוחות קליפסים מהדקים על אנאוריזמות שתוקנו במוח.

• שתל (אימפלנט) כוכליארי באוזן.

• קוצב לב, אלא אם כן התקבל אישור ממרפאה אלקטרופיזיולוגית

• רסיסי מתכת במקומות הקרובים לכלי דם גדולים או בגלגל העין.

• קוצב לב זמני, או צנתרי ניטור זמניים כגון בלון באבי העורקים או צנתר סוון גאן בעורקי הריאה.