מהם חומרי הניגוד המכילים יוד בבדיקות הדמיה רפואית?

מהם חומרי הניגוד המכילים יוד?

בבדיקות CT שונות קיים לעתים צורך להזריק לווריד חומר אשר מאפשר הדגמה טובה יותר של רקמות שונות. חומר זה המכיל מולקולות של יוד, נקרא חומר ניגוד יודי.

מדוע דווקא יוד? יוד יכול להשפיע על החדירות של קרני הרנטגן ובכך לשפר את הניגודיות (Contrast) של הרקמות השונות ולהבליט תהליכים פתולוגיים. היום קיימים בשימוש הרפואי מגוון רחב של חומרי ניגוד הנבדלים ביניהם במספר מולקולות היוד ובמספר החלקיקים המרכיבים את התמיסה. 

לא בכל בדיקת CT או שיקוף יש צורך בשימוש בחומר ניגוד. במרבית בדיקות ה-CT של עמוד השדרה או הגפיים אין צורך בחומר ניגוד. הצורך בחומר ניגוד  ואופן השימוש בו נקבעים בהתאם לסיבת הבדיקה.

תופעות לוואי

חומרי ניגוד מכילי יוד גורמים למרבית הנבדקים תחושות של גל חום ושל בחילה אשר חולפות מאליהן מיד לאחריה. כמו כן, רוב הנבדקים יסבלו מתופעות לוואי קלות, כמו תפרחת קלה, אי נוחות באזור ההזרקה ולאורך הגפה, גרד, הקאות וכאבי ראש. גם הן  יחלפו תוך זמן קצר, ללא צורך בהתערבות טיפולית. 

יש מצבים שתופעת הלוואי (לרוב מדובר בתופעות עוריות קלות) יופיעו 24-12 שעות לאחר ההזרקה. לרוב הן אינן מצריכות טיפול רפואי.

תופעות לוואי בדרגת חומרה בינונית: ירידה בלחץ הדם, כיווץ של דרכי הנשימה, תפרחת עורית מפושטת יותר. לעתים יש צורך לטפל בתופעות אלה בתרופות ו/או בהשגחה.

תופעות לוואי חמורות ומסכנות חיים: הפרעות במצב ההכרה, פגיעה חמורה במערכת הלב והנשימה. מצב מסכן חיים זה הוא נדיר ודורש התערבות טיפולית מיידית. 

מי דורש התייחסות מיוחדת?

• מי שפיתח בעבר תופעת לוואי לאחר הזרקת חומר ניגוד
  הסיכוי לפתח תגובה נוספת בקרב נבדקים אשר פיתחו תגובה בעבר גבוה יותר, למרות שרובם כלל לא יפתחו תגובה בהזרקה חוזרת. ייתכן שהנבדק יידרש ליטול הכנה קצרה של טיפול תרופתי לפני הבדיקה ואו/ו ייבחר חומר ניגוד מסוג מסוים לביצוע הבדיקה. ישנם מצבים, בעיקר אם התגובה בעבר היתה משמעותית ומסכנת חיים, שהבדיקה תתבצע ללא הזרקה של חומר ניגוד או לחלופין הנבדק יופנה לבדיקת הדמיה אחרת, כגון MRI.

• מי שסובל מאסתמה פעילה או סבל מאסתמה בעבר
  לחולה אסתמה או לנבדק בעל נטייה לפתח תגובות אלרגיות יש סיכוי מוגבר לפתח תופעות לוואי ולכן חשוב לציין זאת בעת קביעת התור לבדיקה. נבדק הסובל מאסתמה פעילה נדרש להכנה תרופתית לפני הבדיקה. 

• מחלת כליות או אי-ספיקת כליות
  חומרי ניגוד מכילי יוד יכולים להחמיר את תפקוד הכליות בקרב חולים שלהם יש הפרעה בתפקודי הכליות, ולכן הערכת תפקוד הכליות באמצעות ביצוע בדיקת דם לרמה של קראטינין חשובה בקרב קבוצת חולים זו. ייתכן כי הנבדק יידרש להכנה תרופתית ו/או למתן נוזלים לפני ביצוע הבדיקה, או שיופנה לביצוע בדיקה אחרת, כגון MRI. 

• חולי סוכרת המטופלים בתרופות מטפורמין (ובשמותיה האחרים: גלוקופאז' [Glucophage], גלוקומין [Glucomin], גלופור [Glufor], מטפורמין טבע [Metformin Teva], אבנדמט [Avandamet].
   חולי סוכרת המטופלים במטפורמין שהתפקוד הכלייתי שלהם פגוע משנית למחלה עצמה יכולים לפתח תופעה של חמצת לקטית (סוג של הפרעה במאזן החומציות והבסיסיות של הדם) לאחר הזרקת חומר ניגוד.

• נשים הרות או מניקות
  ככלל, אין לבצע בדיקה הכרוכה בקרינה לנשים הרות, בנוגע לחומרי הניגוד ידוע כי הם עוברים דרך השליה וחלב האם, אולם לא הוכח באופן חד משמעי כי הם גורמים נזק לעובר או ליילוד במינונים שבשימוש הרפואי האבחנתי. יחד עם זאת, בשל חשש לפגיעה בתפקוד בלוטת התריס של העובר או של היילוד, ההמלצה היא לא להשתמש בחומרי ניגוד בנשים הרות (בייחוד בטרימסטר הראשון) וכן לשאוב את החלב ולהשליכו 24 שעות לאחר הבדיקה, ורק אחר כך לשוב ולהניק.

• מחלות רקע אחרות
  חשוב לציין זאת בפני הרדיולוג/ית אם יש מחלות לב משמעותיות, מחלות המטולוגיות, הפרעות לא מאוזנות בתפקוד בלוטת התריס או חשד לתהליך תופס מקום בבלוטה שנמצא בבירור, מחלת פיאוכרומוציטומה או חשד למחלה זו.